עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
Without a Face

מוות זה כמו "אמת או חובה". אתה יכול להתחבא, לשכוח ממנו לגמרי,
אבל ברגע שהבקבוק נעצר ופונה אליך אתה גמור.

אתם יכולים לפנות אלי בזכר או נקבה- זה לא משנה לי.
אני לא סגור על מה אני, אני חושבת המון על זה.
בינתיים- זה לא משנה לי, העיקר שאמצא את המקום שלי.
חברים
justmeThelse

יום יבוא.

19/11/2014 16:51
Without a Face
אני לא יודע. 
או- אני לא יודעת. 
זאת אומרת: 
למה צריך את כל זה?
יודע יודעת, זכר נקבה.
אני? אני זה אני, או זו אני. 
האם זה באמת משנה?
שם לא מספיק לקבוע מי אני? 
לא. למעשה לא. 
הרי, שם לא קובע שום דבר.
וגם אם אגיד לכם מי אני, 
האם זה יספיק? 
לא. זה לא. 
אתם יודעים שלא. 
כי אפילו אני, לא יודעת מי אני. 
אתם סתם עושים כאב ראש אחד גדול!
אני שונא אתכם!!! בפרט את עצמי. 
יש המון מילים שיוצאות מהפה שלכם, אתם אפילו לא נושמים.
אני משחיל פה ושם מילה על מי אני, ואתם ישר מתנגדים.
"אם היתה לי בת כזו, אני באמת לא יודעת מה הייתי עושה." אופס אמא. מאוחר מידי.  
אז מה תעשי עכשיו אמא? כי אותי את לא תשני. 
בסופו של דבר, יהיה מכתב על השידה ובו כתוב חלק ניכר ממה שאני,
ואז אשמע אותך אמא. כן אמא. 
גם כשאלך הכי רחוק עם תיק על הגב, באמצע נסיעה, בשתיים בלילה. 
"היא טוענת שהיא בן! היא פשוט השתגעה!" ואבא ירגיע אותך ויגיד שזה רק שלב, 
הרי הוא כל כך תמים שהוא יכול להביא אותי לרופא ולבדוק אם חליתי במשהו. 
שיהיה. 
יום יבוא ויהיה לי אומץ. יום יבוא ואכתוב מכתב. ואז כבר לא אצטרך לדמיין בראשי את אותה שיחה 
"מעניינת" שתהיה מבוססת על כל כולי. 

אין תמונה שתתאר את כאבי ומצבי כמו זו.

Untitled
Thelseשאריות של החייםDanielleהדס
Thelse
19/11/2014 18:01
הבלבול שלך מובן, וגם הפחד הזה. והרצון ללכת.
אבל בסופו של דבר, אין מקום שבו הכל מושלם. וצריך להשלים עם זה.
לא הבנתי ממש אם ההורים שלך יודעים, או שלא, אבל אני מציע שתדבר איתם על זה. או לפחות תכתוב את המכתב הזה.
הם צריכים לדעת, ואם תסביר להם את המצב, יכול מאוד להיות שהם יבינו.
גם אם לא, תמיד יכול להיות יותר גרוע. תתעודד במחשבה שאין יותר צורך להחביא את עצמך.
בהצלחה :)
Thelse
19/11/2014 18:02
וזה ממש מוזר, השבוע בדיוק ראיתי את התמונה הזאת וחשבתי כמה היא מדהימה.
טוב שחזרת לכתוב כאן :)
Without a Face
19/11/2014 19:55
הם לא יודעים.. אבל אני מנחש שהיו פה ושם כמה חשדות.
מקווה שבאמת היו.
"קל לדבר, קשה לעשות." אני רוצה שזה יהיה פשוט..
חוץ מזה, אני שמח להיות חלק מהבלוג שוב, וכמובן לשמוע ממך.
Thelse
19/11/2014 20:24
האמת היא שאני לא ממש יכול לעזור..
אני עוד מתחמק משיחות על זה, אבל מה שאני כן יכול להגיד לך זה שזה הרבה יותר קל כשאתה יודע שהם יודעים.
תנסה לכתוב להם. אתה אפילו לא חייב להיות לידם כשהם קוראים.
התגעגעתי :)
Without a Face
19/11/2014 20:45
כשלא הייתי כאן יצא לי לחשוב עליך.
זה הדדי, הגעגוע. אני באמת התגעגעתי.
כולי תקווה שיהיה לנו אומץ לעמוד מולם לאחר קריאת המכתב.
Thelse
19/11/2014 20:57
בעיקרון אני כבר כתבתי להם. והם כבר קראו.
אבל אנחנו מתכחשים לזה בבית.
אני מקווה שאצלך זה יעבור יותר בקלות..
בסופו של דבר זאת בחירה שלהם אם לזכות להיות חלק בחייו של אדם מקסים כמוך ואיזה חלק.
:)
Without a Face
19/11/2014 20:58
כרגע אני מעריץ אותך יותר מאי פעם.
בסופו של דבר, הם יקבלו את זה. הם חייבים לקבל.
Thelse
19/11/2014 21:07
אין שום סיבה להעריץ. כשהם ניסו לדבר על זה אני עצרתי אותם כמו פחדן.
עכשיו תורך לספר להורים, לא?
Without a Face
19/11/2014 21:11
רגע, אני לא זוכר שסיכמנו על משהו כזה..
בעצם... יודע מה? בינתיים אכתוב רק את המכתב, ובקשר לשאר, כשנגיע אליהם, נדבר על זה.
Thelse
19/11/2014 21:13
ישש!
בהצלחה!
Without a Face
19/11/2014 21:14
<3
Danielle
19/11/2014 21:28
אתה לא חייב להחליט מי אתה עדיין, יש לך זמן. זה הגיל, זה הגיל להבין את עצמנו, למצוא את עצמנו.
אני מאחלת לך בהצלחה בכול מה שתבחר ! :)
Without a Face
19/11/2014 21:54
אני כבר כמה שנים יודע מי אני... אני לא מבולבל, רק קצת חושש מהתגובה. אבל תודה לך.
בהצלחה לך במציאת מי שאת.
Danielle
19/11/2014 22:05
אל תחשוש מהתגובות של אנשים אחרים, אל תאבד את עצמך לטובת המערכת. תאחז במי שאתה, במה שאתה, ואתה תצליח לעבור את הכול.
19/11/2014 21:33
אתה תעבור את זה, אתה יכול ♥♥♥
אל תמהר יותר מידיי, אבל אל תיתן להכל לחלוף מולך .
בהצלחה ♥
נ.ב.
אתה כותב מדהים ^^
Without a Face
19/11/2014 21:55
איזו מתוקה, תודה על המחמאות.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: