עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
Without a Face

מוות זה כמו "אמת או חובה". אתה יכול להתחבא, לשכוח ממנו לגמרי,
אבל ברגע שהבקבוק נעצר ופונה אליך אתה גמור.

אתם יכולים לפנות אלי בזכר או נקבה- זה לא משנה לי.
אני לא סגור על מה אני, אני חושבת המון על זה.
בינתיים- זה לא משנה לי, העיקר שאמצא את המקום שלי.
חברים
justmesmooth criminal

על פי מי?

21/11/2014 14:47
Without a Face
אני כועס. כל כך כועס! הם פשוט בגדו באמון שלי. 
הייתי כותב שאני שונא אותם, אבל אני לא יכול. פשוט לא יכול. 
אסביר לכם מה פשר הכעס- יום רביעי כתבתי את המכתב, לאחר שיפוצים, תיקונים ושינויים רבים. 
עם פחד רב הנחתי אותו על מיטתם.
והלכתי לישון. 

השעון מעיר אותי בדיוק על הדקה. אני קם בשש, מתארגן, ולפעמים מתמרמר בתוכי על היום שהולך לבוא.
אמא ניגשת אלי, הלב שלי על מאה. כול התשישות והעייפות שאיתה קמתי, נעלמה ובתוכי נותר רק הפחד וצפייה.
"למה קמת עכשיו?" 
הבטתי בה מופתע. "בית ספר(?)" מלמלתי בזלזול. 
"זהו שלא." היא אמרה, וראיתי איך קשה לה לזייף חיוך. הפנים שלה התעקמו, והשפתיים עוקלו לחצי עיגול. 
"אנחנו נוסעים ליום כיף." 
היא והשטויות שלה. 

'לא קראת את המכתב?!' צרחתי בתוכי. אך השקט שרר. המברשת שיניים עוד ביד שלי, אני עדיין מביט בה בהלם טוטלי. 
עומר בדיוק עבר, קפצתי על ההזדמנות לראות אם הכל צחוק אחד גדול. "עומר, אמא עושה יום כיף, שמעת על זה?" 
המילים נזרקו לעברו בבוז, מאז שאנחנו קטנים אנחנו צוחקים על ה"ימי כיף" שלה. 
היא נותרה מאופקת. כמה שאני מכיר אותה, כל שרצתה באותו הרגע לעשות היה לצעוק עלי לטלטל אותי ולזרוק מהבית. 
אני לא יודע כמה זמן היא הכינה את עצמה נפשית עבורי. 
"לא." עומר התחיל לצחוק, ופנה לאמא. "את לוקחת אותה ליום כיף?" היא הנהנה. "אני מוזמן?" הוא אמר בהתרגשות מזויפת.
"לא. אתה לא. אני ואבא רוצים לקחת אותה לאיזשהו מקום. ניקח אותך גם לבד, בהזדמנות." החיוך שהיה לה על השפתיים היה מוזר,
מן לגלוג כזה. אבל התעלמתי. אם יש משהו שנותן לי עוד שעות שינה, אני בעד! לגמרי בעד. 

נכנסתי למיטה חזרה, קמתי באחד. הכנתי לי משהו חם לבשתי בגדים ויצאתי איתם לאותו "מקום." 
כול הדרך שתקנו, אני רגיל שאבא מדבר, שהוא צוחק על משהו, שאמא מעירה לו וצועקת שיתנהג כמו בן אדם, 
אני רגיל לצחוק מאחור עליהם. אבל כלום. שקט, ואיש לא הפר אותו,
אפילו לא אני. 

"עצור." אמא הורתה לאבא. הוא עצר והסתכל עליה. "אל תגיד לי מה לעשות." לחשה לו. 
היא הולכת לזרוק אותי? מה התכנון? אני הולך למות? הכול בסדר? 
פתחתי את הדלת, צועד אל עבר בניין לא מוכר עם תהיות בראש. "מה זה המקום הזה?" שאלתי לאחר זמן מה. 
"בית של ידיד." היא השיבה.
גלגלתי את עיני, עכשיו לשבת עם עוד זקן בגילך ולשמוע את הריכולים שלכם? בגלל זה נשארתי בבית?! 
היא דופקת בדלת, אבא מחכה למטה, אנחנו נכנסים, אותו "ידיד" שלה מוליך אותי לאיזה חדר מלא ספרים, 
לעזאזל! ידעתי שמשהו מסריח! 

"אני אחזור לאסוף אותך," היא צורחת לי והדלת נטרקת, אני שומע אותה יורדת במהירות במדרגות. 
הוא משלב את הרגליים ומביט בי. "בני זונות!" צרחתי. הוא שתק. נמאס לי מהשתיקות אז קללתי עוד קללה. 
"אני לא הולכת לדבר." כעסתי. אני כל כך כועס! היא השאירה אותי שם שעתיים, שעתיים של סבל ושאלות מטומטמות! 
צרחתי עליהם כל כך הרבה, "אני לא צריכה פסיכולוג!!!" אבל מי יקשיב לי כבר?!! הם לא מבינים שזה לא משהו שניתן לריפוי,
הם לא מקבלים את השוני, לפעמים אני רוצה לצעוק, מי אמר שאני הוא השונה!? מי אמר שזה לא אתם השונים!? 
מי אמר שיש דבר כזה "שונה." מי קבע מה זה שונה?! על פי מי אתם לעזאזל הולכים!? 
אז יש לי פאקינג פסיכו מזורגג והורים שחושבים שזה רק עוד גיל שעבורם הוא גיל מטומטם. 

שאריות של החייםLady luckDaniellesmooth criminal
שאריות של החיים
21/11/2014 15:04
מטומטמים!
פשוט לא יודעים להתמודד.
אני שולחת לך חיבוק ענק 3>
מקווה שהם יקבלו שכל בקרוב..
Emmeline
21/11/2014 15:06
יהיה בסדר.
תישארי חזקה.
ריגשת אותי!
Without a Face
23/11/2014 17:20
תודה לשתיכן.
smooth criminal
21/11/2014 16:05
הם כנראה לא יודעים איך להתמודד עם זה.
זה חדש להם. אתה כבר מוכן לזה הרבה זמן. הם לא.
איך הולך בינתיים? משהו השתנה מאז?
ודרך אגב- כל הכבוד על האומץ.
Without a Face
23/11/2014 17:21
את האמת? את האומץ אתה הבאת לי, אז הכבוד מגיע אך ורק לך.
תודה מקרב לב.
מה שהשתנה זה שאמא קבעה עוד פגישות עם הפסיכולוג ואבא החליט להושיב אותי לשיחה.
איך הולך לך..?
smooth criminal
23/11/2014 18:15
אוי ואבוי.
איך הייתה השיחה? כבר הייתה?
Without a Face
23/11/2014 20:23
אכתוב על זה פוסט.
Black angel
21/11/2014 16:20
קראתי את הפוסט הבנתי שאני חייבת להכיר אותך ואז קראתי את כולם ,אתה בן אדם מדהים, חזק ואמיץ .
יום אחד אתה תפרוץ לעולם ותגלה לכולם את האני האמיתי שלך אבל לבינתיים תצטרך לחכות וללכת בצעדים קטנים עד שהם יבינו שלא תשתנה ... אתה מיוחד לא ״פסיכו״ ואני מאחלת לך המון הצלחה בהמשך ❤️
Without a Face
23/11/2014 17:21
תודה!! מאחל גם לך :*
29/11/2014 21:42
אני חושבת שהם לא רוצים "לרפא" אותך , אלא שתהיה עם מישהו שתוכל לפרוק לו..
אני אופטימית מידי?
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: