עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
Without a Face

מוות זה כמו "אמת או חובה". אתה יכול להתחבא, לשכוח ממנו לגמרי,
אבל ברגע שהבקבוק נעצר ופונה אליך אתה גמור.

אתם יכולים לפנות אלי בזכר או נקבה- זה לא משנה לי.
אני לא סגור על מה אני, אני חושבת המון על זה.
בינתיים- זה לא משנה לי, העיקר שאמצא את המקום שלי.
חברים
justmeThelse

"שיחה" עם אבא.

23/11/2014 20:45
Without a Face
אנחנו יושבים בבית, זה היה בשעה חמש, אני משער. אמא אצל חברה, עומר אצל חבר, ואני בחדר. 
אבא הוגה את שמי, אני עוצם את העיניים ושותק. 
"אני לומד!" צרחתי אליו לאחר שהגה את שמי כבר כמה פעמים. "בוא רגע." קולו הפך לכועס. 
הוא תמיד היה רגוע כזה -אשכנזים- לכו תבינו מה גרם לו לכעס. -וזאת לא אמא שלי- 
"מה?!" הוצאתי את המילה במהירות, מחכה לחזור לחדר. "שב. אני רוצה לדבר איתך." ראיתי בפרצופו שהוא מבולבל.
'שב'? אוקי. ישבתי. 
"אני רגיל שעומר הוא הבן היחידי שיש לנו. ועכשיו גם אתה." הוא נשם. היה לו כבד לומר את המילים האלו. 
אני עוד בהלם. שותק ורעב אל המילים, אל ה'אתה' ועכשיו, אני גם בן! 
אם אמא הייתה כאן היא הייתה צורחת עליו ואומרת "מה אתה מעודד אותה?!" אבל היא לא. 
אז הרשיתי לעצמי להיות רעב ולאכול את המילים בשקט. 
"אני מקווה שאמא שלך תרצה עוד בת." גיחכתי. "לא נעים לי לשבור לך את התקווה, אבל, יש לה מספיק סיוטים ממני." 
הוא חייך. 
"אני עדיין כועס." הוא הביט בי, כאלו הייתי חייזר שנחת זה עתה. "על הפסיכולוג!" אמרתי בקול גבוה, וזה כנראה העיר אותו
והחזיר אותו לחיים. 
"של מי היה הרעיון המטופש הזה?!" צרחתי בכעס. "למה שאספר לזר את כל הדברים שלי! אני רוצה להבין משהו, כשאמא אמרה, 
'לעולם לא הייתי שמה את ילדי אצל דבר כזה, הוא סתם לוקח כסף על כלום.' היא לא התכוונה לזה?! כי לי היא נראתה משכנעת מאוד. 
אני לא מבין למה אני יושב כאן וצוחק או בכלל מדבר איתך." 
הוא שתק. 
אני נשמתי ושתקתי. 
לקחתי את הגנים של אמא, הכעס והעצבים. אני מסוגל לזרוק דברים ולהשתגע, אבל בפנים הכל יהיה שקט, כמו גלים קטנים,
בחוץ אני גל גדול שמתנפץ על אבנים ללא שליטה. 
"תרגעי קודם כל ותשבי!" הוא צרח וחזר ללשון נקבה. פערתי את עיני והמשכתי לעמוד. 
"תדבר. תגיד שאתה שונא אותי, שהייתה רוצה בת אחרת. הרי אתה מת לומר את זה!" מלמלתי.
הוא חרק את שיניו, וישב כרגוע, בפנים הוא הפוך ממני, בפנים יש לו סערה, אפשר לשמוע את הלב מנפץ את כול כולו. 
"הלוואי שלא היית !" הוא שתק ולא המשיך. 
הלוואי שלא היית נולדת. 
כן אבא... אני מכיר אותך מספיק מכדי לדעת שכל השיחה הייתה בשביל לומר לי שהלוואי ולא הייתי. 

//
שאריות של החייםThelseאביטל
Thelse
23/11/2014 21:16
>3
לפחות הוא התחיל בלשון זכר. אל תקפוץ למסקנות.
תתן לו את הזמן להגיד לך את מה שיש לו לומר.
השיחה הזו, זו התקדמות מטורפת. אני ככ גאה בך.
וזה קשה. ברור שזה קשה.
אבל אתה בדרך הנכונה <3
LonelyGirl
23/11/2014 21:52
אל תתן לזה לשבור אותך.
Lady luck
23/11/2014 21:53
כמו שקרימינל היקר אמר: השיחה הזו היא התקדמות. והתקדמת גדולה תמיד מתחילה מצעד קטנטן שלעיתים אפילו לא שמים לב שהוא קיים.
דבר שני, כל הכבוד לך. כל הכבוד לך שאתה לא שומר בפנים. לא אוכל את עצמך לאחר מכן.
מצפה לשמוע איך מתקדמים עניינים.
אשת המזל
29/11/2014 21:38
בבקשה אל תגיד לי שאתה באמת מאמין שזה מה שהוא חושב...
אתה בהתחלה של שינוי שאתה יודע הרבה יותר ממני עד כמה הוא קשה אבל הוא לא קשה רק לך...
והי , עצבים זה טוב כי זה משחרר :P
מדברת איתך מי שהמון פעמים הציעו לה לקנות מדבר כדי שתוכל לצרוח בו עד שתתעלף!!
בהצלחה , אוהבת ♥
Thelse
19/09/2015 18:09
טוב, אז שוב אני משאיר לך תגובה אחרי מלא זמן שלא כתבת..
שוב- ספק אם תראה את זה בכלל. אולי שמת את הבלוג הזה כבר כחלק מהעבר שלך.
אבל אני דואג לך. אני יודע שהחיים עם ההתמודדות הזו זה לא דבר קל, והייתי רוצה לדעת שאתה מסתדר. אני עדיין מקווה שתיכנס לכאן מתישהו לכתוב על איך הדברים הסתדרו. ואני עדיין מחכה לשמוע שטוב לך.
וגם אם לא טוב לך- אולי הכתיבה תעזור.
בכל מקרה, אני מחכה לשמוע ממך..
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: